״הצילו, קופת חולים לא מאשרת לי טופס 17 למרפאת דרור״ אמרתי למזכירת המחלקה.״נו, מה הבעיה?״ ענתה בנחמדות.״מה עושים?״ שאלתי ועיני נפקחו לרווחה.״פשוט שתנקב עלינו, כמו באוטובוס. זוכר?״ ענתה והמשיכה בחייה. בירוקרטיה. בואו נפתח את זה. ואז נסגור. נפתח שוב. נחכה…
Leave a Commentoverweight - אובר וויט Posts
"היית קול חשוב כאן" אמרה לי המנחה בקבוצה האהובה עלי באשפוז יום."תודה, שמחתי להיות פה, להקשיב, לשתף ולהשתתף" עניתי."תחסר מאוד, הבאת כנות ועומק. שתהיה גדילה נעימה״. איחלה בדיוק אכזרי. אז כמעט שלושה חודשים עברו והשתחררתי גם מהאשפוז יום. שלושה ימים…
Leave a Comment
"תגיד, אתה גאה בעצמך על הזמן והדרך שעברת כאן?״ שאלה אותי הרופאה בשיחת סיכום שלב א׳.״האמת שכן. לא חשבתי שככה אסיים את האשפוז המלא״. עניתי.״שתדע שזה הניצחון וההישג שלך. אתה אלוף״ אמרה בחיוך. והוסיפה ״ממש סיפור הצלחה״.״הצלחה אני לא בטוח״,…
6 Comments
״שלום, מדברים ממחלקת הפרעות אכילה בתל השומר״. אמרו בקול סמכותי."כן" עניתי תוך כדי התנשפות וריצה על ההליכון במכון."אתה פנוי בשבוע הבא? תוכל להגיע לאשפוז מלא של שלושה חודשים?" שאלו וחיכו לתשובה."אממ ברור" עניתי, ותוך כדי צעקתי בשקט בלב. זהו. תודה…
6 Comments
״נפגש שוב אחרי חודשיים שתיקח את המינון הגבוה של התרופה״ אמר לי הפסיכיאטר לקראת סוף הפגישה.״ואם היא לא תעשה את העבודה?״ שאלתי בסקרנות.״אז נעלה הילוך, ונחשוב על טיפול במרפאה להפרעות אכילה. אולי אפילו אשפוז״. ענה וכתב את האבחנה במחשב.״טוב, בסדר״,…
2 Comments
"מה זה? לאן נעלמת?" שאל אותי אחד מאנשי המדרגות באימון האחרון."אני בגמילה מהכושר, רץ בחוץ רק בשני ושישי" עניתי תוך כדי שאני מתנשף."לא רואים אותך מספיק, לא שומעים אותך. אתה חסר" אמר וירד לכיוון הטיילת."באמת מרגיש חסר". חשבתי לעצמי והמשכתי…
Leave a Comment
"אני מרגיש שאני משתגע". אמרתי לנפשולוג בשיחת סיכום החגים שלנו. "אתה לא, אבל זה בהחלט מצב מתסכל ומעצבן נורא". הוא ענה לי."אחרי החודש הזה אף אחד כבר לא מדבר איתי יותר, כולם התרחקו". הצהרתי בלב גלוי."אתה לא מסוגל להיות ליד…
Leave a Comment
"אז קניתי את עצמי לדעת. שילוב של משבר גיל הארבעים, היומולדת שהתקרב וכל שאר הדברים. לא ראיתי בעיניים, איבדתי שליטה ממש". אמרתי לנפשולוג אחרי שלושה שבועות שהיה בחופש."זה עוד לא היה לנו" ענה בספק פליאה ספק אכזבה."קניתי ספרים בכמות שלא…
1 Comment
"נו. יש כבר תוכניות ליומולדת?" שאלה אותי חברה טובה לפני כמה ימים."לא ממש. מעדיף שהיום יעבור בשקט ובלי דרמה מיותרת". עניתי בנחישות."בלי אף חגיגות?" שאלה בפליאה."מתנות אפשר, אבל פחות חגיגות השנה. בלי לשלוח אוכל ודברים טעימים, והעיקר שלא תהיה מסיבת…
Leave a Comment
"מארק טווין אמר שיש לאדם שני ימים חשובים בחייו". אמרה לי שושי הנהדרת ממש לפני תחילת הבדיקה במכון ביו קונטרול."היום שהוא נולד?" שאלתי."והיום שהוא מבין למה" ענתה. את זה עדיין לא הבנתי. אבל אני בדרך. מקווה. לפעמים אני מרגיש כמו…
Leave a Comment
״שאלוהים יעזור לי״. זרקתי לחלל החדר אצל הנפשולוג באחת הפגישות האחרונות. ״לא, עמית יעזור לי. בעיקר״. הוא ענה לי בנחרצות.״אני מנסה״. הגבתי בנחרצות לא פחות.״אתה צריך לעשות קצת יותר. כי במבחן התוצאה.. פחות״. וסיכם את הנושא. ובכן, הגענו לרגע. או יותר…
Leave a Comment
"תגיד, אתה חושב שאולי הגיע הזמן לעזוב את ארץ "לעולם לא"?" שאלה אותי וונדי לא מזמן."בחיים לא. תראי איך נחמד כאן" עניתי והמשכתי לרחף בנחת מעל גגות לונדון."נראה לי שהגיע הזמן להתבגר ולקחת אחריות. יאללה אחורה פנה" אמרה בקול בוגר…
Leave a Comment
״הבעיה שלך היא שיש לך יותר מדי שכל״ כתבה לי חברה טובה מאוד.״פרטי, נמקי והסבירי״ עניתי.״יותר מדי שכל שווה יותר מדי מחשבות, וזה עושה תסבוכות. אין שכל, אין דאגות״. פירטה, נימקה והסבירה.״תכלס״. עניתי והתחלתי לחשוב. אלוהים. בבקשה אלוהים. תעשה שהכל…
Leave a Comment
"אתה יודע מה אתה צריך?" שאלה אותי סבתא בטלפון לא מזמן."הלוואי וידעתי" עניתי."אתה צריך להילחם כמו סבתא. ולא לוותר" ענתה.פייר? צודקת. אוקי. אז בחרתי בחיים. לא עוד מלחמה. עכשיו מה? איך מתקדמים מכאן? או יותר נכון, איך לא עושים צעד…
Leave a Comment
"לדעתי יש לך חרדת מוות". כתבה לי חברה טובה בווצאפ לא מזמן."בדיוק הפוך. אין לי חרדת מוות בכלל, יש לי פחד מהחיים עצמם. למות זה החלק הקל, להגיע, ואני לא רוצה לעשות את הדרך, שזה לבחור לחיות ולהתמודד". עניתי."אז אולי…
Leave a Comment